גזר דין בתיק ת"פ 2699-09

         הרקע

1.      הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן וללא ניהול הוכחות בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות ובשתי עבירות של היזק בזדון, כלהלן:

         אישום 1

ביום 28.5.09 בשעה 13:30 בביתם במעלה אדומים, בעת ויכוח בין הנאשם לרעייתו, הכתה המתלוננת את הנאשם באמצעות חבילת טיטולים, בתגובה הנאשם השליך על הרצפה את מכשיר הפלאפון הנייד השייך לבתו ס', שבר את המנורה שבחדרה, ולאחר שהמתלוננת והנאשם נכנסו לחדרם, רכן מעל המתלוננת ששכבה על המיטה והכה אותה בגופה מס' פעמים. כתוצאה מהחבטות נותרה המתלוננת עם סימנים כחולים בשתי ידיה.

הנאשם מואשם בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות ובעבירת היזק בזדון.

         אישום 2

ביום 29.5.09  בעקבות ויכוח בבית בני הזוג, השליך הנאשם על הרצפה בסלון צלחת וכוס.

הנאשם מואשם בעבירה של היזק בזדון.

2.      הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יוגש תסקיר, המאשימה תשקול את עמדתה לעונש,  והוסכם על ביטול הרחקת הנאשם מביתו וממעצר הבית בו שהה, כך שיוכל לחזור להתגורר בביתו.

         התסקיר

3.      הנאשם כבן 36 נשוי בשנית למתלוננת ואב ל-5 ילדים, 3 מנישואיו הקודמים ולשתיים בגילאי 3-4 מנישואיו השניים. הוא עובד בחברת תנובה 15 שנה, ובני הזוג מגדלים את בתה של המתלוננת מנישואיה הראשונים.

4.      מהתסקיר עולה בעייתיותו של הנאשם המביאים אותו לקונפליקטים וצבירת כעסים, בהיעדר כלים למציאת פתרונות. באירוע האלים עם גרושתו, הנאשם הופנה עוד בשנת 01 לשירות המבחן בגין עבירת אלימות כלפיה, ביהמ"ש גזר עליו מאסר על תנאי ושל"צ. לאחר שהתגרש מגרושתו, חזרו בני הזוג ונישאו, והנאשם ביצע כלפי גרושתו עבירת אלימות נוספת בת.פ. 4113/05, בגינה נדון בביהמ"ש השלום בירושלים למאסר בעבודות שירות ולצו מבחן, כשבפועל צו המבחן לא התקיים מאחר והנאשם ניתק קשר עם שירות המבחן.

5.      בתיק הנוכחי הופנו בני הזוג (הנאשם ואשתו השניה) לטיפול במרכז למניעת אלימות במעלה אדומים, הנאשם שגילה אמביוולנטיות, הגיע לפגישה בה הציג עמדה חד משמעית לפיה אינו זקוק לטיפול בתחום האלימות במשפחה וחש כי למד את הלקח. לאור אי שיתוף הפעולה עם המרכז, ביקש ששירות המבחן להפסיק את פיקוח המעצרים עליו, ואשתו שהגיעה לשתי פגישות, ביקשה לא להגיע עוד. שירות המבחן ציין כי הנאשם לוקח אחריות מסויימת לעבירות, אך מנגד צמצם את משמעותן תוך מתן הסברים כי אירעו על רקע מצוקות בשל צווי עיקול מצד גרושתו, לחצים כלכליים, דרישותיה לקבל כסף, והפרעות חוזרות מצידה בחיי בני הזוג.

לפיכך שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה בתובנות מעמיקות הקשורות למצבו לאורך השנים, ולצורך בטיפול מעמיק, תוך שהוא מצמצם מחומרת מעשיו, ולא בא בהמלצה טיפולית לגביו.

         טיעוני ב"כ המאשימה לעונש

6.      לנאשם רישום הפלילי בעבירה דומה של תקיפת בת זוג, בגינה נדון בין היתר ל-6 חדשי מאסר על תנאי. הגם שבענייננו עבירות ההיזק בזדון והתקיפה אינן ברף העליון בחומרתן, אין להקל ראש במעשיו, גם לאור עברו הפלילי, המעידים יחד על העדר הרתעה מצידו, שכן הנאשם חזר על מעשיו ולאחר שתקף בתיק הקודם את גרושתו, תקף הפעם גם את בת זוגו השנייה.

7.      לנאשם ניתנה ע"י שירות המבחן הזדמנות להשתלב בטיפול באלימות ובסדנאות, הוא אמנם התחיל בטיפול, אך עפ"י התסקיר הפסיקו, וקבע על דעת עצמו כי אינו זקוק לו. הגם ששירות המבחן ציין כי הנאשם לוקח אחריות, הרי שלא מדובר באחריות מלאה, שכן הנאשם מטשטש וממזער מחומרת מעשיו, דבר המעיד כי גם מהליך זה הוא לא נרתע ואינו מודע לחומרת מעשי האלימות מצדו כלפי בנות זוגו.  בנוסף, שירות המבחן לא בא בהמלצה לגביו, לאחר שלא שיתף פעולה עם מרכז הטיפול באלימות והליך זה הופסק.

8.      לאור חוסר  שיתוף הפעולה מצד הנאשם, אי לקיחת אחריות מלאה על מעשיו, ובהעדר הבעת חרטה, אין מקום ללכת לקראתו ולהקל בעונשו, גם אם המתלוננת חוזרת בה מהתלונה ולו בעצם הגעתה לביהמ"ש כדי להעיד לטובת, שהיא תופעה מוכרת שאינה חריגה בתיקי אלימות במשפחה, יש להתייחס עדותה בערבון מוגבל ואין להסיק ממנה כי יש להקל עם הנאשם לאור חומרת מעשיו והתנהגותו.

אשר על כן המאשימה עותרת כי ביהמ"ש יטיל על הנאשם עונש מאסר מרתיע, לאור עברו  ומעשיו ומאסר על תנאי.